טיפול זוגי במקרים בהם מתגלה בגידה

השלב הראשון – ייצוב המערכת

 הטקסט נכתב על ידי רחל פוגל (M.A) פסיכולוגית חינוכית מטפלת ומדריכה בטיפול משפחתי וזוגי.

גם אם מאוד רצינו בכך, הרי שבימים האחרונים לא ניתן היה להתעלם מהאזכורים החדשותיים התכופים שעסקו ברומן מחוץ לנישואין שניהל ראש ה-CIA  לשעבר, הגנרל דייויד פטראוס עם מחברת הביוגרפיה שלו, פולה ברודוול.  על רקע הניסיון של בני הזוג פטראוס לאחות את השברים אחרי 38 שנות נישואין, לא מן הנמנע הוא כי בקרוב יקבעו השניים מספר פגישות אצל המטפלת הזוגית הטובה ביותר שיוכלו למצוא. רחל פוגל

 יציבות תחילה

 כאשר בני זוג מגיעים לראשונה לטיפול זוגי, וברקע סיפור של בגידה של אחד מבני הזוג, הרי שסביר להניח באופן טבעי כי שניהם מאוד מתוחים ולחוצים. גם בן הזוג הבוגד/ת וגם בן הזוג הנבגד/ת נמצאים בעיצומה של מערבולת רגשית לא פשוטה, ומשום כך, למטפל הזוגי תפקיד חיוני מאין כמוהו ביצירתה של אווירה אשר תאפשר לשני הצדדים לחוש תחושת הכלה וביטחון – על אחת כמה וכמה ככל שמדובר בצד הנבגד.

על המטפל לנטוע בלבם של המטופלים את התחושה החד-משמעית שהמסגרת הטיפולית יכולה להכיל את מכלול העליות והירידות שמאפיינות את המערבולת הרגשית אותה הם חווים. מעבר לכך, יש לייצר את התחושה שהמסגרת הטיפולית בטוחה מספיק, בכדי שכל המשתתפים ירגישו מספיק פתוחים להעלות את כל אשר על ליבם.

[רחל פוגל - על טיפולים משפחתי]

כמטפלת העובדת בהשראת הגישה הנרטיבית, גישה המדגישה את החשיבות של שיתוף פעולה בין המטפל למטופל, אינני מציבה בפני בני הזוג מטרות-על שאליהם יישאפו להגיע תוך X או Y פגישות. ההפך הוא הנכון, היעדר הלחץ משחק תפקיד חשוב מאוד בתהליך החזרה לשגרה. בין היתר אגב, לא מן הנמנע כי בני הזוג יצטרכו גם להכיל את ההבנה כי ייקח זמן לשחזר את האמון ששרר ביניהם טרם הבגידה או להכיל ולקבל את האפשרות שלא ניתן לשחזר את אותה רמת אמון, אך ניתן גם ניתן לקיים חיים זוגיים גם אם האמון יישאר "סדוק".

 המשבר הוא לא מנת חלקו של צד אחד בלבד

כבר בתחילת הדרך אני משתדלת להתייחס לרומן שמחוץ לנישואין, כמשבר שמטיל צל ומשפיע על חייהם של שני בני הזוג, ולא רק על בן הזוג הנבגד. אמנם, כל אחד מבני הזוג חווה את המשבר באופן מעט שונה, אך בפועל מדובר על משבר דו-צדדי. המטפל הזוגי שנוכח בחדר לא נכנס לחדר עם דעה קדומה או עמדה נורמטיבית/ מוסרית ביחס לסוגית הבגידה לכשעצמה. אין זה תפקידו לשפוט את בני הזוג, כי אם לסייע להם.

חשוב לזכור שבפגישות הראשונות, אשר במהלכן, הסערה עדיין בעיצומה, חשוב לא לקבל שום החלטות לגבי עתיד הקשר. כדאי ומומלץ לדחות את מועד קבלת ההחלטות לאחר שוך הסערה שכן עוצמת המערבולת הרגשית של שני בני הזוג עלולה להובילם לכדי החלטות פזיזות. בה בעת, כן נכון יהיה להגדיר, טווח זמן מסוים שבמהלכו כן יתקבלו החלטות מסוג זה וזאת על מנת לא להותירן תלויות באוויר ללא מענה. מיותר לציין כי טווחי הזמן הללו חייבים להיות מקובלים על שני בני הזוג.

במקרים בהם פרשת הבגידה, מקבלת גם ממד ציבורי ואף מסוקרת באמצעי התקשורת, כפי שאכן קרה בפרשת פטראוס, הרי שאין כל ספק שתהליך השיקום והחזרה לשגרה קשה עשרות מונים מתהליך "רגיל", משום שכל תחושות הבלבול והאכזבה שעוטפות את בני הזוג, ובמיוחד את הצד הנבגד, מועצמות שבעתיים בשל החשיפה לקהל הרחב שלעיתים קרובות נוקט עמדה שיפוטית ביחס למעשה וביחס לכל אחד מבני הזוג, שלא לדבר על תחושת הבושה הנחשפות לעיני כל.

בשלב השני – הרחבת הסיפורים המועדפים במהלך הטיפול הזוגי

למען הסר ספק, חשוב להדגיש כי שלב היציבות ועצירת הסחף הרגשי הוא כמובן רק השלב הראשון בתהליך הטיפול הזוגי במקרים אלו. בשלבים המאוחרים יותר בו נכון יהיה לנתב את בני הזוג לדיון רחב יותר שיסייע בזיהוי, מיפוי והרחבת הכיוונים המועדפים של חייהם.

ביסודו, מעריך הטיפול הנרטיבי את החשיבות של  הרחבת הכיוונים המועדפים על בני הזוג וזאת משום שהם מאפשרים למטפל ולבני הזוג כאחד לבחון את הקשיים והבעיות הקיימים בקשר למול הכיוונים המועדפים על כל אחד מבני הזוג. סיפור צר, מעצם טבעו מצמצם את אפשרויות הבחירה העומדות בפני בני הזוג, כמו גם את המשקפת דרכה הם בוחנים את הקשיים והשפעתם על כל אחד מהם ועל מערכת היחסים.

לשם המחשה, אם לכל אורך הדיון, נקודת ההתייחסות לבגידה תהיה זו המוסרית למשל, הרי שהבוגד שעליו יוטבע אות קלון, לא יוכל לעשות יותר מדי וייאלץ להתמקד בבקשת סליחה ומחילה. גם אם מדובר בבקשת מחילה מוצדקת, הרי שהתמקדות בלעדית בה, תצמצם את האפשרויות להתייחס לזוגיות בהקשר רחב יותר, תוך שימת דגש על נושאים בלתי פתורים אחרים וחשובים לא פחות.

בפוסט הבא, אתייחס למספר תרחישים ומקרי מבחן שמהם ניתן ללמוד על התועלות הטמונות בהרחבת הסיפורים המועדפים במסגרת הטיפול הזוגי.

הטקסט נכתב וסוכם על ידי רחל פוגל. רחל פוגל הינה פסיכולוגית חינוכית מומחית. בעלת תואר MAבפסיכולוגיה חינוכית-טיפולית מאוניברסיטת בר אילן, מטפלת ומדריכה בתחום הטיפול המשפחתי והזוגי. מתמקדת בגישת הטיפול הנרטיבי.

ליצירת קשר התקשרו ל054-476-8892

פוסט זה פורסם בקטגוריה ניתוח מקרים בחדשות, עם התגים , , , , , , . אפשר להגיע ישירות לפוסט זה עם קישור ישיר.

כתיבת תגובה

האימייל שלך לא יוצג באתר. (*) שדות חובה מסומנים

*

תגי HTML מותרים: <a href="" title=""> <abbr title=""> <acronym title=""> <b> <blockquote cite=""> <cite> <code> <del datetime=""> <em> <i> <q cite=""> <strike> <strong>