להיות עד לבן הזוג – התמודדות עם קונפליקטים בטיפול זוגי

הטקסט נכתב על ידי רחל פוגל (MA), פסיכולוגית חינוכית מטפלת ומדריכה בטיפול משפחתי וזוגי. 

כמטפלת זוגית אני עדה פעמים רבות למצבים בהם בני זוג המגיעים לטיפול אינם מגיעים לבדם. הרבה זוגות מגיעים מלווים בכעסים, האשמות הדדיות, חיפוש אשמה בבן הזוג ונכונות להטיח את האשמה זה בזו. הכעסים, ההאשמות וההטחות ההדדיות מפעילים את בני הזוג ולעיתים קרובות משסים אותם זה בזו והשיחות מאופיינות בצעקות רמות, מבטים רושפים ותחושות של ייאוש וחוסר תקווה. רחל פוגל

המעניין הוא שרבים מבני הזוג מגיעים לטיפול במטרה להיטיב ולשפר את המצב הזוגי, אך הכעסים וההאשמות מרחיקים אותם ממטרה זו. כמטפלת זוגית אני מוצאת את עצמי פעמים רבות נאלצת לשמש כסוג של שוטר המנסה להרגיע את האווירה המתוחה על מנת שתתאפשר שיחה והקשבה. לא תמיד זו משימה קלה ולעיתים, אני מוכרחה להודות, הייאוש מאיים להשתלט גם עלי.

סגנון הטיפול הנרטיבי כאבן יסוד בתהליך הטיפול הזוגי

בחלק מהגישות בטיפול זוגי, המטרה בעבודה הטיפולית היא לשפר את התקשורת בין בני הזוג, מתוך התפיסה שאם התקשורת תהיה ישירה, ברורה, מכבדת ואמפטית- בני הזוג יוכלו לגשר על חילוקי הדעות ביניהם ולהגיע לזוגיות מספקת יותר. אולם בפועל, הניסיון מראה שישנם מקרים רבים שעבודה דרך התקשורת ועל התקשורת מגיעה למבוי סתום, ובחלק מהמקרים, לא רק שלא נפתרות הבעיות, אלא יש אף החמרה.

מייקל ווייט, אבי הגישה הנרטיבית התייחס לנושא ותאר אחדות מהסיבות לכך:

•           דגש על התקשורת כתרופת פלא לקשיים ביחסים מתעלם מהעובדה שיחסי זוג הינם לעיתים רחוקות שווי כוח. בשל כך, לא תמיד בן הזוג החלש יותר, לא מרגיש בטוח לדבר בפתיחות.

•           הנורמה לפיה תקשורת פתוחה, ישירה וברורה הינה תמיד מועדפת ועומדת בבסיס של זוגיות בריאה, הינה נורמה תלוית תרבות ומתאימה יותר לתרבות המערבית. תפיסתה כנכונה תמיד, כעל תרבותית, מתעלמת ופוסלת מגוון דרכים אחרות לפתור קונפליקטים ולהידבר על בעיות.

•           השקעה בתקשורת בלבד, כתרופה בלעדית לקשיים ביחסים, מטשטשת את המידה בה תקשורת קשורה למתן משמעות. פעולת תקשורת אינה נייטרלית, אלא היא מבנה את המציאות, ולעיתים הדיאלוג עלול להנציח את המשמעות השלילית האחד על זהותו של האחר ועל היחסים ולהקשות על לקיחת אחריות להתפתחויות שליליות ולשנות אותן.

לעזרתי גייסתי את אחת מדרכי העבודה הנרטיביות  שמבקשת בין היתר לאפשר הקשבה אחרת בשיחה הזוגית: שיחת 'מיקום מחדש'. (repositioning). מהותה של שיחה כזו היא להפוך כל אחד מבני הזוג להיות 'עד חיצוני' לסיפורו של האחר.

בשיחה הנערכת באופן זה, אני משוחחת עם אחד מבני הזוג על נושא כלשהו בחיים הזוגיים או באופן בו הוא תופס את עצמו בתוך הזוגיות, בעוד בן הזוג האחר מתבקש להיות עד חיצוני לשיחה ולהקשיב לה כחבר טוב המקשיב מתוך ניסיון להבין את המציאות דרך עיני הדובר ומתוך אהדה ואמפטיה. לקראת סוף השיחה אני מזמינה את המקשיב להתייחס לדברים דרך התייחסות לשאלות מובנות שיפורטו בהמשך.

איך נעזור לאדם לשנות עמדה

אני כבר שומעת את השאלה שיתכן שעולה אצלכם: האם בן זוג הנמצא בקונפליקט עם האחר מסוגל להיות עד חיצוני לנושאים הקשורים ליחסים קונפליקטואליים שהוא חלק מהם? ואכן, לעיתים קשה לבני זוג הנמצאים במחלוקת קשה להגיב מתוך העמדה של עד חיצוני שכן זה דורש מהם להינתק מהאופן השגרתי שהם מורגלים להגיב אחד לשני. הדרכים השגרתיות הללו עלולות להפריע לבני הזוג להגיב האחד לסיפורי החיים והזהות של האחר. מייקל ווייט סבור שאפשר להשיג ניתוק מהתגובות השגרתיות כשמזמינים את הפרטנר המיועד להיות עד חיצוני באותה פגישה, להיפרד מהתחושה שהוא במערכת יחסים, למשך אותה הפגישה. במקום זאת, לאמץ עמדה חלופית, ממנה יהיה לו קל יותר לשחזר את העמדה המסורתית של עד חיצוני.

לכן לפני השיחה עם בן הזוג שיהיה במרכז השיחה, מראיינים את הפרטנר האמור להיות עד חיצוני, בדרכים שיעזרו לו לאמץ עמדה חדשה ביחס לבן זוגו, למשך אותה פגישה. את התהליך הזה מכנה מייקל ווייט: ראיון 'מיקום מחדש'- ראיון 'שינוי עמדה'. (repositioning). המטפל מזמין את הפרטנר שיהיה עד, לשתף בסיפורים אודות התנסויות בחייו בהן חווה קבלה, הכרה, הבנה, חמלה ואודות הדמויות שנתנו זאת. סיפורים אלו מספקים את היסודות לשינוי העמדה של הפרטנר שיהיה עד שכן המטפל מבקש מפרטנר זה להציב את עצמו בעמדה של אחת מאותן דמויות כאשר יהיה עד חיצוני. לא ארחיב על הליך זה, רק אומר שאין זה פשוט לשנות עמדה, לא כל שכן להקשיב מאותה עמדה אחרת. לכן מושקעת עבודה רבה על מנת ששינוי כזה יתאפשר ובעזרתו תתאפשר הקשבה אחרת מזו שאותה חוו בני הזוג קודם לכן.

בשלב זה מתחיל המטפל לשוחח עם הפרטנר הראשון כשנקודת הכניסה יכולה להיות הקונפליקטים, הקשיים אותם הוא חווה, או האופן בו הוא תופס את עצמו בתוך הקשר הזוגי, או הזוגיות המועדפת עליו, התקוות והחלומות שלו לגבי חייו והזוגיות ולמעשה כל נושא איתו הוא בוחר להתחיל. השיחה מונחית כמובן על ידי הרעיונות של הגישה הנרטיבית.

לאחר השיחה ניתן לפנות אל הפרטנר שהיה עד לשיחה ולשאול אותו שאלות המונחות גם הן על ידי אחת מדרכי העבודה הנרטיביות: טקס הגדרה (definitional ceremony). על טקס ההגדרה, איך נבנה והרעיונות המנחים אותו אכתוב בהזדמנות אחרת.

להלן דוגמאות לשאלות אותן אני שואלת את הפרטנר- העד:

•           האם תוכל לומר מה בשיחה שלי עם בן הזוג שלך דיבר אליך? אלה יכולים להיות מילים, ביטויים, התרחשויות, רגשות וכיו"ב. מה משך את תשומת לבך/ עורר את דמיונך/נגע ללבך?

•           אילו דימויים התעוררו בך בעקבות התבטאויות אלו?

•           מה דימויים אלו משקפים אודות הערכים, המטרות, האמונות, התקוות של בן זוגך?

•           נסה לתאר באילו מיתרים בהיסטוריה האישית שלך נגעו התבטאויות אלו? איזה הד הן עוררו אצלכם? אילו אירועים וקשרים בחייך הופכים להיות משמעותיים כתוצאה מהתבטאויות ששמעת?

•           לאן לוקחת אותך ההתעוררות של הזיכרונות משמעותיים הללו? במה זה עשוי לשנות את הדרך בה הלכת היום? במה זה עשוי לשנות את המחשבות/ התקוות/ ההרהורים אודות עצמך וחייך?

לא קשה להבין עד כמה מהלך כזה של שיחה טיפולית מאפשר לבני הזוג לנתק את עצמם מהמריבות, הוויכוחים, ההאשמות והכעסים שליוו את הזוגיות. בהרבה מהמקרים אחת ההשפעות של כעסים היא חסימה של ההקשבה והסלמה של הקונפליקט. לא נדיר למצוא שבעת מריבה בני הזוג לא באמת מקשיבים זה לזו, אלא עסוקים בתכנון התשובה או ההתקפה הבאה. מתן אפשרות לאחד מבני הזוג להיות עד לשיחה של בן זוגו עם אחר, מאפשרת הקשבה מעמדה אחרת ובהמשך הבנה עשירה ורחבה יותר של המתחולל בנפשו של בן הזוג ומוכנות גבוהה יותר להבנה, שיתוף פעולה, ואריגה משותפת של הזוגיות המועדפת עבור שניהם.

הטקסט נכתב וסוכם על ידי רחל פוגל. רחל פוגל הנה פסיכולוגית חינוכית מומחית. בעלת תואר MA בפסיכולוגיה חינוכית-טיפולית מאוניברסיטת בר אילן, מטפלת ומדריכה בתחום הטיפול המשפחתי והזוגי. מתמקדת בגישת הטיפול הנרטיבי. ליצירת קשר התקשרו עוד היום ל-
054-476-8892

פוסט זה פורסם בקטגוריה טיפול זוגי, מאמרים, עם התגים , , , , , . אפשר להגיע ישירות לפוסט זה עם קישור ישיר.

2 תגובות על להיות עד לבן הזוג – התמודדות עם קונפליקטים בטיפול זוגי

  1. מאת רוית‏:

    מאמר מצוין תודה

  2. מאת שושי‏:

    נהנתי מאוד לקרוא את המאמר ואני בהחלט מסכימה

כתיבת תגובה

האימייל שלך לא יוצג באתר. (*) שדות חובה מסומנים

*

תגי HTML מותרים: <a href="" title=""> <abbr title=""> <acronym title=""> <b> <blockquote cite=""> <cite> <code> <del datetime=""> <em> <i> <q cite=""> <strike> <strong>